גם קרם הגנה מצוין נותן פחות הגנה אם מורחות ממנו מעט מדי. לכן הכמות היא לא פרט קטן ליד ה-SPF, אלא חלק מהשימוש הנכון במוצר.
בבדיקות SPF משתמשים בכמות של כ-2 מ״ג קרם הגנה לכל סמ״ר עור. בבית אי אפשר למדוד את זה בקלות, ולכן גופים מקצועיים מתרגמים את הכמות לכללים כמו כפית או רצועות על האצבעות. הכללים האלה אינם תמיד זהים, ולכן חשוב לא לערבב ביניהם כאילו הם יחידת מדידה מדויקת.
| אזור | כלל פרקטי |
|---|---|
| פנים | שכבה נדיבה ואחידה על כל הפנים. שיטת שתי האצבעות יכולה לשמש קירוב ביתי, אבל הכמות בפועל משתנה לפי הפורמולה ופתח האריזה |
| פנים + צוואר + אוזניים | לא מותחות את אותה כמות על שטח גדול יותר. מוסיפות מוצר כך שכל האזור מקבל כיסוי נדיב ואחיד |
| רוב הגוף החשוף | בערך 30–35 מ״ל למבוגר ממוצע, עם התאמה לגודל הגוף ולכמות העור החשוף |
למה הכמות משנה את ההגנה?
ה-SPF שעל האריזה אינו מספר שמתקבל מכל כמות של המוצר. הוא נקבע בבדיקות שבהן מורחים קרם הגנה בכמות מוגדרת, בדרך כלל סביב 2 mg/cm².
כשמורחות הרבה פחות, אנחנו לא משחזרות את תנאי הבדיקה. בפועל, ההגנה שמתקבלת יכולה להיות נמוכה יותר מההגנה שמצופה לפי המספר שעל האריזה.
זו גם הסיבה שלא נכון לחשוב ש-SPF 50 מאפשר למרוח חצי מהכמות. SPF גבוה הוא לא רישיון למריחה דקה.
למה רואים באינטרנט מספרים שונים?
כי לא כל מדריך מדבר על אותו שטח, ולא כל קיצור דרך מודד את אותה כמות. בתנאי הבדיקה של SPF משתמשים בכמות של 2 מ״ג מסנן קרינה לכל סמ״ר עור, ומחקרים מראים שמריחה בכמות קטנה יותר יכולה להפחית משמעותית את ההגנה בפועל. לכן כפיות, אצבעות וכללי אצבע אחרים הם קירובים ביתיים שנועדו לעזור להגיע לכיסוי נדיב ואחיד, ולא יחידות מדידה מדויקות שאפשר להחליף ביניהן.
לכן אני מעדיפה לא לרדוף אחרי מספר אחד שנראה מדויק. בוחרות כלל פרקטי שמתאים למוצר ולשטח שמכסים, מורחות בנדיבות ובאחידות, ומוסיפות כמות כשמגדילות את שטח הכיסוי.
אם הכמות שאת מורחת נראית מצוין רק כשהיא דקה מאוד, הבעיה היא בדרך כלל לא בכלל הכמות אלא בהתאמה של הפורמולה לשימוש היומיומי שלך.
מהי שיטת שתי האצבעות?
בשיטה הזאת מוציאות שתי רצועות של קרם הגנה לאורך האצבע והאמה ומשתמשות בהן כקירוב לכמות שצריך לאזור מסוים.
זו שיטה נוחה, במיוחד עם קרם שיוצא מפתח יחסית קבוע. אבל היא אינה יחידת מעבדה. פתח צר או רחב יותר, מסנן נוזלי לעומת קרם סמיך, אורך האצבע וגודל הפנים והצוואר משנים את הכמות בפועל.
אפשר להשתמש בה ככלי פרקטי, לא כהבטחה שאם מילאת בדיוק שתי אצבעות קיבלת בוודאות 2 mg/cm².
ומה לגבי הצוואר והאוזניים?
הם חלק מהעור החשוף וקל מאוד לשכוח אותם.
אם המריחה שלכן מכסה רק את מרכז הפנים, הכמות שמדדתן אינה מספיקה אוטומטית גם לצוואר, לאוזניים, לקו השיער ולעורף. כשמגדילות את שטח הכיסוי, צריך להגדיל גם את הכמות.
זה נשמע מובן מאליו, אבל הרבה מהפער בין המספרים ברשת נובע בדיוק מזה: מדריך אחד מדבר על הפנים, והשני על כל הראש והצוואר.
כמה צריך לכל הגוף?
למבוגר ממוצע, כאשר שטחים גדולים בגוף חשופים, ההנחיות משתמשות בקירוב של כ-30 עד 35 מ"ל, בערך כוסית קטנה או כשבע כפיות.
כהערכה ביתית, האגודה למלחמה בסרטן בישראל ממליצה למרוח כמות מספקת על כל אזור חשוף ולהעדיף שתי שכבות רצופות כדי לשפר את הכיסוי. הכמות המדויקת תשתנה לפי שטח הגוף החשוף ולפי המרקם של המוצר.
זו עדיין הערכה. גוף קטן יותר, גוף גדול יותר, בגד ים לעומת חולצה ארוכה וכמות העור שנשארת חשופה ישנו את הצורך בפועל.
העיקרון פשוט: מורחות על כל אזור שאינו מכוסה בבגד. אם יותר עור חשוף, צריך יותר מוצר.
האם אפשר למרוח בשתי שכבות?
כן, וזו אפילו המלצה פרקטית שמופיעה בהנחיות של האגודה למלחמה בסרטן בישראל.
מריחה בשתי שכבות רצופות יכולה לעזור להגיע לכיסוי אחיד יותר ולצמצם אזורים שפספסנו. היא לא מכפילה את ה-SPF ולא הופכת SPF 30 ל-SPF 60.
אם קשה לכן למרוח כמות נדיבה בבת אחת, אפשר למרוח שכבה אחת, לתת לה להתיישב מעט ואז לעבור שוב על הפנים והאזורים החשופים.
מה קורה אם המסנן מרגיש כבד בכמות הנכונה?
זו בעיה אמיתית ולא משהו שצריך להתעלם ממנו.
אם קרם הגנה נראה מצוין בשכבה זעירה אבל הופך כבד, מתגלגל או לא נעים כשמורחות כמות מספקת, יכול להיות שהוא פשוט לא המוצר המתאים לשימוש היומיומי שלכן.
במקרה כזה אני מעדיפה לחפש מרקם שאפשר למרוח בנדיבות ולהתמיד בו, במקום להמשיך עם מוצר "מושלם" שנמרח תמיד בחצי כמות.
האם איפור עם SPF נחשב כחלק מהכמות?
מייק-אפ או קרם לחות עם SPF יכולים להוסיף שכבת הגנה, אבל ברוב המקרים אנחנו לא מורחות מהם את אותה כמות שבה נבדק קרם הגנה ייעודי.
לכן לא הייתי בונה את כל ההגנה על מייק-אפ עם SPF. מורחות קודם קרם הגנה בכמות מספקת, נותנות לו להתיישב ואז ממשיכות לאיפור.
ומה עם ספריי או סטיק?
אותו עיקרון חל גם עליהם: הכמות והכיסוי קובעים.
בספריי קל מאוד לפספס אזורים או להשתמש במעט מדי. על הפנים לא מרססים ישירות; האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לרסס לכף היד ואז למרוח.
בסטיק צריך לבצע מספיק מעברים כדי ליצור שכבה אחידה. שני פסים מהירים על הלחי אינם בהכרח שווי ערך לכמות שבה המוצר נבדק.
איפה הכי קל לפספס?
האוזניים, קו השיער, צדי הפנים, האזור ליד העיניים, הצוואר, העורף וגב כפות הידיים הם אזורים שנשכחים הרבה.
כשנמצאות בחוץ עם סנדלים או בגדים קצרים, גם גב כפות הרגליים, הכתפיים והחלקים שנחשפים ליד שולי הבגד צריכים כיסוי.
מריחה טובה אינה רק שאלה של כמה מיליליטר הוצאנו מהשפופרת. היא גם שאלה של איפה המוצר באמת הגיע.
האם SPF 50 מפצה על מריחה קטנה?
לא כדאי לבנות על זה.
SPF גבוה נותן מרווח הגנה טוב יותר כאשר משתמשים במוצר בצורה נכונה, אבל מריחה דקה מדי עדיין מורידה את רמת ההגנה המעשית. המספר הגבוה על האריזה אינו מבטל את חשיבות הכמות.
מה הדרך הכי פרקטית לדעת שאני מורחת מספיק?
- מגדירות את השטח. פנים בלבד? גם אוזניים וצוואר? כמה מהגוף חשוף?
- משתמשות בכלל קבוע. כפית, רצועות על האצבעות או חלוקה לאזורי גוף יכולים לעזור כל עוד ברור מה כל כלל אמור לכסות.
- בודקות את הכיסוי. השכבה צריכה להיות נדיבה ואחידה בלי אזורים שנשארו כמעט בלי מוצר.
אם קשה להגיע לכיסוי אחיד במריחה אחת, אפשר למרוח בשתי שכבות רצופות. וכשנמצאות בחוץ לאורך זמן, הכמות בבוקר לא מחליפה את הצורך לחדש קרם הגנה בהתאם לחשיפה.
שאלות נפוצות
כמה קרם הגנה צריך לפנים ולצוואר?
אין מספר ביתי אחד שמתאים לכל אחת ולכל מוצר. שיטת האצבעות יכולה להיות קיצור דרך שימושי, אבל חשוב לדעת לאיזה שטח מתייחס הכלל שבחרת ולא להניח שאותה כמות מספיקה אוטומטית גם לפנים, גם לצוואר וגם לאוזניים. המטרה היא כיסוי נדיב ואחיד של כל האזור.
כמה צריך לכל הגוף?
כאשר רוב הגוף חשוף, ההנחיות מדברות על בערך 30 עד 35 מ"ל למבוגר ממוצע. הכמות משתנה לפי גודל הגוף וכמה עור מכוסה בבגדים.
האם צריך יותר קרם הגנה ב-SPF 30 מאשר ב-SPF 50?
לא. שני המספרים נמדדים בתנאי כמות דומים. לא מפחיתים את הכמות בגלל SPF גבוה יותר.