כמה קרם הגנה צריך למרוח על הפנים, הצוואר והגוף

אפשר לבחור מסנן קרינה מצוין, עם SPF גבוה והגנה רחבת טווח, ועדיין לקבל ממנו פחות הגנה ממה שכתוב על האריזה אם מורחות שכבה דקה מדי.

הבעיה היא שהוראות הכמות באינטרנט מבלבלות. במקום אחד כתוב שתי אצבעות, במקום אחר רבע כפית, ובמקום שלישי כפית. לפעמים ההנחיות בכלל מדברות על שטחים שונים: פנים בלבד, פנים וצוואר, או כל הראש כולל אוזניים.

למה הכמות משנה את ההגנה?

ה-SPF שעל האריזה אינו מספר שמתקבל מכל כמות של המוצר. הוא נקבע בבדיקות שבהן מורחים מסנן קרינה בכמות מוגדרת, בדרך כלל סביב 2 mg/cm².

כשמורחות הרבה פחות, אנחנו לא משחזרות את תנאי הבדיקה. בפועל, ההגנה שמתקבלת יכולה להיות נמוכה יותר מההגנה שמצופה לפי המספר שעל האריזה.

זו גם הסיבה שלא נכון לחשוב ש-SPF 50 מאפשר למרוח חצי מהכמות. SPF גבוה הוא לא רישיון למריחה דקה.

אז כמה צריך לשים על הפנים?

כאן מתחיל הבלבול, כי אין מדידה ביתית אחת שמוסכמת בכל ההנחיות.

ה-AAD, האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, מציינת כיום לפחות כפית לפנים. מקורות אחרים מקצים בערך כפית לכל אזור הראש, כולל הפנים, האוזניים והצוואר. במדריכי טיפוח רבים תראו רבע כפית או שיטת שתי האצבעות לפנים ולצוואר.

המספרים האלה אינם בהכרח סותרים אחד את השני. הם משתמשים בשטחי כיסוי שונים ובקירובים שונים.

לכן אני לא אוהבת לתת מספר אחד בלי להסביר מה הוא אמור לכסות. מבחינה מעשית, המטרה היא שכבה נדיבה ואחידה על כל העור החשוף, בלי להשאיר אזורים "כמעט מרוחים" רק כדי שהכמות תהיה נעימה יותר.

מהי שיטת שתי האצבעות?

בשיטה הזאת מוציאות שתי רצועות של מסנן קרינה לאורך האצבע והאמה ומשתמשות בהן כקירוב לכמות שצריך לאזור מסוים.

זו שיטה נוחה, במיוחד עם קרם שיוצא מפתח יחסית קבוע. אבל היא אינה יחידת מעבדה. פתח צר או רחב יותר, מסנן נוזלי לעומת קרם סמיך, אורך האצבע וגודל הפנים והצוואר משנים את הכמות בפועל.

אפשר להשתמש בה ככלי פרקטי, לא כהבטחה שאם מילאת בדיוק שתי אצבעות קיבלת בוודאות 2 mg/cm².

ומה לגבי הצוואר והאוזניים?

הם חלק מהעור החשוף וקל מאוד לשכוח אותם.

אם המריחה שלכן מכסה רק את מרכז הפנים, הכמות שמדדתן אינה מספיקה אוטומטית גם לצוואר, לאוזניים, לקו השיער ולעורף. כשמגדילות את שטח הכיסוי, צריך להגדיל גם את הכמות.

זה נשמע מובן מאליו, אבל הרבה מהפער בין המספרים ברשת נובע בדיוק מזה: מדריך אחד מדבר על הפנים, והשני על כל הראש והצוואר.

כמה צריך לכל הגוף?

למבוגר ממוצע, כאשר שטחים גדולים בגוף חשופים, ההנחיות משתמשות בקירוב של כ-30 עד 35 מ"ל, בערך כוסית קטנה או כשבע כפיות.

DermNet, למשל, מתרגם את הכמות הזאת לכפית לכל זרוע, כפית לכל רגל, כפית לחלק הקדמי של הגוף, כפית לגב וכפית לראש, כולל הפנים, האוזניים והצוואר.

זו עדיין הערכה. גוף קטן יותר, גוף גדול יותר, בגד ים לעומת חולצה ארוכה וכמות העור שנשארת חשופה ישנו את הצורך בפועל.

העיקרון פשוט: מורחות על כל אזור שאינו מכוסה בבגד. אם יותר עור חשוף, צריך יותר מוצר.

האם אפשר למרוח בשתי שכבות?

כן, וזו אפילו המלצה פרקטית שמופיעה בהנחיות של האגודה למלחמה בסרטן בישראל.

מריחה בשתי שכבות רצופות יכולה לעזור להגיע לכיסוי אחיד יותר ולצמצם אזורים שפספסנו. היא לא מכפילה את ה-SPF ולא הופכת SPF 30 ל-SPF 60.

אם קשה לכן למרוח כמות נדיבה בבת אחת, אפשר למרוח שכבה אחת, לתת לה להתיישב מעט ואז לעבור שוב על הפנים והאזורים החשופים.

מה קורה אם המסנן מרגיש כבד בכמות הנכונה?

זו בעיה אמיתית ולא משהו שצריך להתעלם ממנו.

אם מסנן קרינה נראה מצוין בשכבה זעירה אבל הופך כבד, מתגלגל או לא נעים כשמורחות כמות מספקת, יכול להיות שהוא פשוט לא המוצר המתאים לשימוש היומיומי שלכן.

במקרה כזה אני מעדיפה לחפש מרקם שאפשר למרוח בנדיבות ולהתמיד בו, במקום להמשיך עם מוצר "מושלם" שנמרח תמיד בחצי כמות.

האם איפור עם SPF נחשב כחלק מהכמות?

מייק-אפ או קרם לחות עם SPF יכולים להוסיף שכבת הגנה, אבל ברוב המקרים אנחנו לא מורחות מהם את אותה כמות שבה נבדק מסנן קרינה ייעודי.

לכן לא הייתי בונה את כל ההגנה על מייק-אפ עם SPF. מורחות קודם מסנן קרינה בכמות מספקת, נותנות לו להתיישב ואז ממשיכות לאיפור.

ומה עם ספריי או סטיק?

אותו עיקרון חל גם עליהם: הכמות והכיסוי קובעים.

בספריי קל מאוד לפספס אזורים או להשתמש במעט מדי. על הפנים לא מרססים ישירות; האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לרסס לכף היד ואז למרוח.

בסטיק צריך לבצע מספיק מעברים כדי ליצור שכבה אחידה. שני פסים מהירים על הלחי אינם בהכרח שווי ערך לכמות שבה המוצר נבדק.

איפה הכי קל לפספס?

האוזניים, קו השיער, צדי הפנים, האזור ליד העיניים, הצוואר, העורף וגב כפות הידיים הם אזורים שנשכחים הרבה.

כשנמצאות בחוץ עם סנדלים או בגדים קצרים, גם גב כפות הרגליים, הכתפיים והחלקים שנחשפים ליד שולי הבגד צריכים כיסוי.

מריחה טובה אינה רק שאלה של כמה מיליליטר הוצאנו מהשפופרת. היא גם שאלה של איפה המוצר באמת הגיע.

האם SPF 50 מפצה על מריחה קטנה?

לא כדאי לבנות על זה.

SPF גבוה נותן מרווח הגנה טוב יותר כאשר משתמשים במוצר בצורה נכונה, אבל מריחה דקה מדי עדיין מורידה את רמת ההגנה המעשית. המספר הגבוה על האריזה אינו מבטל את חשיבות הכמות.

מה הדרך הכי פרקטית לדעת שאני מורחת מספיק?

אני מציעה שלושה עקרונות:

1. הגדירי מה את מכסה. פנים בלבד? גם אוזניים וצוואר? גוף חשוף?

2. השתמשי בקיצור דרך עקבי, למשל שתי אצבעות באזור הפנים והצוואר, תוך הבנה שזה קירוב ולא מדידה מעבדתית.

3. בדקי שהשכבה באמת נדיבה ואחידה ושלא דילגת על אזורים.

אם קשה להגיע לכיסוי טוב במריחה אחת, שתי מריחות רצופות יכולות להיות פתרון פשוט.

שאלות נפוצות

האם חייבים למדוד קרם הגנה בכפית?

לא. כפית היא רק דרך אחת לתרגם את הכמות לשפה ביתית. אפשר להשתמש גם בשיטת האצבעות או במריחה כפולה, כל עוד מבינות שהמטרה היא להגיע לכיסוי נדיב על כל העור החשוף.

כמה קרם הגנה צריך לפנים ולצוואר?

אין מספר ביתי אחד שמתאים לכל אחת ולכל מוצר. שתי רצועות לאורך שתי אצבעות הן קיצור דרך מקובל ושימושי לפנים ולצוואר, אבל הוא אינו מדידה מדויקת. אם השטח גדול יותר או המריחה אינה אחידה, ייתכן שתצטרכו יותר.

כמה צריך לכל הגוף?

כאשר רוב הגוף חשוף, ההנחיות מדברות על בערך 30 עד 35 מ"ל למבוגר ממוצע. הכמות משתנה לפי גודל הגוף וכמה עור מכוסה בבגדים.

האם שכבה לבנה אומרת שמרחתי מספיק?

לא בהכרח. מסננים שונים נראים אחרת על העור. המדד הוא כמות וכיסוי, לא הצבע שנשאר אחרי המריחה.

האם צריך יותר קרם הגנה ב-SPF 30 מאשר ב-SPF 50?

לא. שני המספרים נמדדים בתנאי כמות דומים. לא מפחיתים את הכמות בגלל SPF גבוה יותר.