מה ההבדל בקצרה?
AHA, BHA ו-PHA הן לא שלוש דרגות באותו מוצר. הן קבוצות כימיות שונות, וכל אחת כוללת חומרים עם תכונות ופורמולות שונות.
AHA כוללת בין היתר חומצה גליקולית וחומצה לקטית. BHA בעולם הטיפוח מתייחס כמעט תמיד לחומצה סליצילית. PHA כוללת חומרים כמו gluconolactone ו-lactobionic acid.
מה AHA עושה?
חומצות AHA מסיסות במים ומשמשות בעיקר להשפעה על השכבה החיצונית של העור. הן יכולות לעזור למרקם מחוספס, הצטברות תאים ואי-אחידות בגוון.
חומצה גליקולית היא אחת ה-AHA הנחקרות והנפוצות ביותר. חומצה לקטית שייכת לאותה משפחה, ובחלק מהפורמולות יכולה להיות נוחה יותר לעור ולתרום גם ללחות. זה לא הופך אותה אוטומטית ל"עדינה" בכל מוצר.
למי AHA יכולה להתאים?
כאשר המטרה העיקרית היא מרקם, חספוס, מראה עמום או חלק מהשינויים בגוון. אם העור רגיש, צורב או כבר מתקלף, AHA נוספת אינה בהכרח הצעד הנכון.
מה BHA עושה?
חומצה סליצילית היא BHA נפוצה בטיפוח והיא ליפופילית, כלומר יש לה זיקה לשומן. לכן היא שימושית במיוחד בשגרות של עור שמן, קומדונים ושחורים.
זה לא אומר שהיא "חזקה יותר" מ-AHA. היא פשוט מתאימה יותר למטרות מסוימות. לעור עם מרקם יבש ומחוספס ללא סתימות, למשל, AHA או PHA עשויות להתאים יותר.
מה PHA עושה?
PHA היא משפחה של חומצות עם מבנים גדולים יותר, ובהן gluconolactone ו-lactobionic acid. הן משמשות בפורמולות שמבקשות לשלב קילוף מתון יחסית עם תכונות humectant ולחות.
מחקרים ישנים יותר על פורמולות PHA מצאו שיפור במדדי photoaging עם פחות גירוי לעומת חלק מפורמולות AHA. עדיין לא נכון להבטיח שכל PHA מתאימה אוטומטית לעור רגיש. ריכוז, pH ושאר המוצר נשארים חשובים.
אז מה עדיף: AHA, BHA או PHA?
השאלה הנכונה היא מה רוצים לשפר.
אם הבעיה היא מרקם מחוספס או גוון לא אחיד, AHA יכולה להיות אפשרות טובה. אם הבעיה העיקרית היא קומדונים ושומניות, חומצה סליצילית יכולה להתאים יותר. אם רוצים קילוף מתון יחסית בתוך פורמולה לחותית, PHA יכולה להיות אפשרות נוחה.
אין צורך לבחור לפי מה שנחשב "הכי חזק". חומר שמתאים למטרה ונמצא בשימוש עקבי בלי לגרות יכול להיות יעיל יותר ממוצר אגרסיבי שמאלץ להפסיק שוב ושוב.
האם אפשר להשתמש בכמה משפחות יחד?
אפשר לבנות שגרה שיש בה יותר מסוג אחד, אבל אין יתרון אוטומטי בשימוש ב-AHA, BHA ו-PHA יחד. שלושה מנגנונים של קילוף אינם בהכרח שלוש פעמים יותר תועלת.
כשמתחילים, עדיף להכניס מוצר אחד משמעותי בכל פעם. אם בהמשך יש סיבה ברורה להוסיף חומר אחר, מתאימים תדירות ומקשיבים לסבילות של העור.
מה חשוב יותר מהאחוז?
ה-pH, צורת החומצה, בסיס המוצר, משך המגע עם העור ותדירות השימוש. שני מוצרים עם 5% יכולים להתנהג בצורה שונה לחלוטין.
זו גם הסיבה שאי אפשר להשוות 2% חומצה סליצילית ל-10% חומצה לקטית ולסכם שהמספר הגדול "חזק יותר".
ומה לגבי השמש?
הגנה מהשמש חשובה בכל שגרת טיפוח, ובמיוחד כשעובדים על מרקם ופיגמנטציה. מחקרי אדם הראו ששימוש בגליקולית יכול להעלות בטווח קצר את רגישות העור לקרינת UV, בעוד שבאותו מחקר 2% חומצה סליצילית לא הראתה את אותו אפקט.
אין צורך לפחד מחומצות, אבל יש צורך להשתמש בהן בצורה מושכלת ולהקפיד על מסנן קרינה רחב טווח ועל התנהגות מתאימה בשמש.
מתי לא כדאי להוסיף חומצה?
כאשר העור כבר צורב, אדום, סדוק או מתקלף באופן משמעותי. גם בתקופה סביב פילינג מקצועי, לייזר או טיפול רפואי בעור, פועלים לפי ההנחיות שניתנו ולא מוסיפים חומר פעיל חדש לבד.
אם יש אקנה עמוק, כאב, צלקות או מצב עור דלקתי פעיל, בחירת משפחת חומצות אינה תחליף להערכה מתאימה.
הבהרה חשובה
העמוד משווה בין משפחות חומצות במוצרי טיפוח ביתיים. פילינגים מקצועיים בריכוזים גבוהים הם טיפול אחר ודורשים מסגרת מקצועית מתאימה.